זה יום של ביטולים.
התחיל מהצלילים שהתרחקו ממני כמו סוף
כמו הד,
ואז מכת גרזן מפתיעה וצפויה כמו בני אדם
וגם את שעת הגוף לקחו לי
וגם את הנענע
והשני עם העלים הבשרניים.
נשארתי כאן לכאוב את התנועה
להזכיר את האמונה
ולהמשיך בעבודה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה