שיר ניח / שמעון אדף

אני ואחותי בתא אחורי
של מכונית.
היעד באר שבע, כל צעד
גדול מזה שלפניו, כל
צעד רחוק.

אני והיא
בשפה רפויה
מקח וממכר
כמו יוני דואר
מבלי שההם מקדימה
ללא חשד.

עכשיו נחמה, גשם או
מפל ערב, קשיים בזיהוי
בגלל טיב הזכוכית
בגלל תאורת האביב
אחותי ואני בתא האחורי
שום קץ למסע